למה ילדות יותר אוהבות בובות

המאמר באדיבות אן דן דינו

בובות הן משחק שקיים ומוכר לתרבות בני האדם במשך של מאות שנים, כאשר בובה פשוטה הייתה כזאת שנתפרה עם מילוי מבפנים ועם תוספות שנתפרו עליה ושיוו אותה לכזו בעלת מראה אנושי. נכון להיום המדפים של הבובות הם כאלה שמכילים בובות מכל מיני חומרים, כאלה שפועלות של בטריות וכאלה שניתן לזהות מכל מיני סרטים וסדרות שילדים בהם צופים. ישנה נטייה לחשוב כי ילדות אוהבות יותר בובות, אבל הכל זה מנקודת מבט של הורים, שבאותה המידה יכולים לרכוש לילדות קופסא של כלי עבודה או משחק לגו שבו הן משחקות בנעימים.

הילדים מחקים את ההורים

הדבר הכי טבעי עבור ילדה קטנה הוא לחקות את ההורה אשר זהה אל המין שלה. דבר זה אומר כי המודל לחיקוי עבור ילדות היא האמא שלהם, ומכאן הדרך שבה הילדה תתנהג במידה רבה משקף את הדרך שבה האם שלה מתנהגת ביחס לכל דבר ועניין. זה טבעי כי הילדה תרצה בובה של תינוק למשל, רק בשל העובדה כי היא רוצה לחקות את אמה שיש לה תינוק קטן ובו היא מטפלת. זו הסיבה שהופכת את הבנות לכאלה שאוהבות יותר בובות, ואיתן מעדיפות לשחק במשך של שעות רבות, בייחוד כשאר המגוון של בובות שנמכרות היום מביא כל סוג של בובה, שיכולה לעשות הכל ולהיראות כמו כל אחת ואחת.

גם בנים אוהבים בובות

למרות שבאופן די אוטומטי ההורים נוטים להצמיד בובה אל הידיים של בנות, בובות הן כאלה שמיגעות גם אל בנים, בעיקר בתקופה שבה הם קטנטנים ועדיין לא מקטלגים אותם מבחינת הצעצועים בתור כאלה. יש בובות רכות ונעימות שכל תינוק ישמח לשחק איתן ולשכב לידן, ויש בובות שמתאימות כבר לילדים גדולים יותר, כאלה שמפתחות כל מיני יכולות וכאלה שרק עובדות על הדמיון והמשחק יחד איתו. גם בובה שלא מגיעה עם בטריות היא בובה שהילד יכול להיות "מאוהב" בה, ולא להרפות ממנה במשך של שעות ארוכות של היום. זו יכולה להיות בובה של דמות מוכרת מסרט או בובה של דינוזאור, העיקר הוא להגיש בובות לילדים כדי שאיתן יוכלו לשחק ולהפעיל את הדמיון במשחק אישי או יותר חברתי.