בעלות פרטית על קרקעות מקבלת ביטוי ברישומי הטאבו או במנהל מקרקעי ישראל. יחד עם זאת, במצבים מסוימים, תתרחשנה הפקעות קרקע, למרות שמדובר בקרקע פרטית לחלוטין. נסביר מתי זה קורה ולמה.
הפקעות קרקע, למטרה ציבורית
החוק מתיר ומרשה לבצע הפקעות קרקע, אך ורק לתכלית ראויה. השאלה היא – מהי תכלית ראויה? אף כי שאלה זו עשויה להיות במחלוקת, נקבע כי גופים ממלכתיים יוכלו לקבוע כי צרכי הציבור מחייבים הפקעה של קרקע פרטית. דוגמא למטרה ציבורית היא הרחבה של כביש שעובר סמוך מאוד לקרקע. חשוב לציין כי לאחר הפקעה בעלי הקרקע זכאים לפיצוי ואף פיצוי נוסף יקבע באם מדובר בקרקע בנויה.
מי יכול להורות על הפקעה
ניתן להכריז על הפקעות קרקע, למשל לצורך הקמה של שמורה, לצורך נטיעת פארק, להקמת תשתיות חיוניות שלא ניתן להקים במקום חלופי, הקמת תשתיות מים או חשמל, מערכות ביוב, פיתוח אתרי עתיקות ועוד. גופים שונים מוסמכים להמליץ או להורות על הפקעה. כך למשל מע"צ (מחלקת עבודות ציבורית, הקמת כבישים), וועדות מקומיות לתכנון ובניה, רשויות שמתכננות או מפקחות על הקמת תשתיות מסוימות ועוד.
הפקעות קרקע – מקרה עדכני 2021
כאשר קיימת התנגדות להפקעה, ניתן להגיש בקשה לקבלת סעד משפטי. בתי המשפט לעניינים מנהליים יכולים במצבים מסוימים לאשר או לדחות את הדרישה להפקעה. מקרה מעניין ועדכני שהובא לפתחו של בית המשפט הינו הפקעה של קרקע בשדה דוב. מטרת ההפקה הינה הקמת דירות מוזלות (דיור בר השגה). לאחר שבית המשפט שקל את כל הטענות בעד ונגד, הוחלט להתיר את ההפקעה על כנה. יש לציין כי במקרים אחרים, בקשות להפקעה בוטלו כך שלא תמיד מדובר בגזירה שאין שום דרך להתנגד לה. למידע אודות מנהל מקרקעי ישראל